בינואר 2014 נפערה האדמה מתחת לרגלנו והתחלנו ליפול לתוך תיהום עמוקה.

מאז אנחנו ממשיכים ליפול ואין אותך שתצילי אותנו 

אימא את הסלע שלנו, העוגן, הקרס, המובילה, החזקה והאמיצה, זאת שמחזיקה את כולנו! איך נפלת גיבורה? ואנחנו נופלים יחד איתך

בספר השירים שלך כתבת לי הקדשה לליאת הבת הקטנה שלך "תחיי את חייך כמו

שאת רוצה ותזכרי אותי לפעמים" כך את צנועה, שמה את כל אהובייך לפניך. אני לא צריכה להזכר בך כי אני לא מפסיקה ולא אפסיק לחשוב עלייך. את איתי בכל מקום ובכל רגע ותמיד תהיי. כשנלקחת מאיתנו נפער חור בליבי שלעולם לא יתמלא עוד

את החיים שלי והחיים שלי בזכותך

אמא את מודל לחיקוי, מצד אחד חמימות אינסופית, אהבה ללא גבולות ולב עצום, רגישות עמוקה ומצד שני עוצמה, נוכחות ופעלתנות, תאבון לעשות עוד ועוד תמיד צועדת קדימה. הענקת לנו אהבה, עשית הכל בשבילנו גם על חשבונך, הטמעת בנו דרך חיים של לחיות את החיים עד הסוף ולהלחם על מה שצריך

החצי השני ואהבת חייו של אבא, זוג ללא הפרדה, הכל עושים ביחד, מוס מתוק, אימא מלטפת, מחבקת, דואגת, מקשיבה, מייעצת ופותרת בעיות, סבתא אוהבת ואהובה שהנכדים שלך לא מפסיקים לשאול עלייך, אחות גדולה ותומכת

אישה נדירה ויוצאת דופן, חריפה וחכמה, כשרונית, אשת אשכולות, משקיעה ומצליחה בכל דבר שעושה ועושה אותו עד הסוף, לא מוותרת ולא מראה כאב מהו

יש לך יופי כזה מבפנים ומבחוץ

אני אזכור אותך במלוא תפארתך בשערך האדום ובחיוך השובה ועינים מלאות מלאות רגש. ועדיין אני לא יכולה להאמין שלא אראה אותך יותר, אחבק, אנשק, אגיד לך מילים טובות, אשתף אותך ביומיום

נולדתי לאמא כזאת מרשימה וגדולה מהחיים, האוצר הכי גדול שלי ואני מאבדת אותך מוקדם מדי, מהר מדי. בקרוב אנו נלווה אותך בדרכך האחרונה במקום שתלווי אותי יחד עם אבא בדרך לחופה

אני יודעת שאם היית פה היית אומרת לנו תהיו חזקים, תמשיכו הלאה, תחיו את החיים שלכם, לא יעזור שתכנסו לעצבות ודיכאון. היית מייעצת לנו לעשות דברים ולא לשקוע במחשבות

אני מבטיחה לך שנשמור אחד על השני, על אבא, מיכל ועירה. את לא דאגת מה יהיה איתך אלא מה יהיה איתנו בלעדייך. ברגעים האחרונים שחלקנו איתך הבטחתי לך שאני ארחיב את המשפחה, אשמור ואעביר הלאה את המורשת שלך, את מי

שאת, את כל מה שהטמעת בי

אני מקווה ששמעת ואני מקווה שאת שומעת עכשיו

דברי ההספד של הבת ליאת

19.2.2014

אימא את הסלע שלנו, העוגן, הקרס, המובילה, החזקה והאמיצה, זאת שמחזיקה את כולנו!

אני אזכור אותך במלוא תפארתך בשערך האדום ובחיוך השובה ועינים מלאות מלאות רגש.

אימא, אימא, ש ל י