דברי ההספד של  הבעל ויקטור ביום השלושים 

אני לא בטוח שאת שומעת אותי. אני מדבר אליך כל יום והכל היום, אבל במחשבה ולא בקול

.הפעם ארשה לעצמי לדבר בקול רם

לינה - אני רוצה לספר לך על הנעשה בעולם שמעליך, עולם ממנו נפרדת לא מזמן

השמש - זורחת עדיין כל יום במזרח ושוקעת בים במערב

פרנסיס - מגיע כל יום רביעי כמנהגו עד 8:30 לנקות בבית

במחלקה האנקולוגית - עופרה ממשיכה לתת עירויים עם טקסול ואוסטין

בטיפול נמרץ - המונשמים והמורדמים מתחלפים וגם מתים

אסתר - אחרי יום ניתוחים כרגיל צלצלה ואני כהרגלך שאלתי אותה אם היא יכולה לדבר

אני מחזיק אצלי בכיס את שני הטלפונים שלנו ומצלצל ממכשיר למכשיר. מהטלפון שלך אני תמיד שומע

שאת לא זמינה אבל מתנחם כשאומרים לי לנסות שנית מאוחר יותר

כהרגלי בלילה אני נרדם לפני הטלויזיה וכשכמה ימים רצופים התעוררתי והטלוויזיה היתה מכובית, עלה החשד למיכל ולי שזה מעשה ידיך לכבות אותם כהרגלך במיוחד כשבפעם האחרונה שינית גם את הערוץ בו צפיתי

ביום ההולדת שלך ב-12 לחודש הזמנו במסעדה שולחן הפעם להבדיל לחמישה, שתינו לזכרך ובשלט רחוק אסתר הצטרפה אלינו

חייבים לשמוח ולאכול ולשמור על האלבומין שלנו, מי כמוך יודע זאת

אני ממשיך לישון בצד שמאל של המיטה שלנו אבל העדר הריח שלך והחום שלך על ידי גורם לי

להתגעגע ולחשוב איפה היינו ומה טעיתי

 ,יום הנישואים שלנו ה44 מתקרב ולקראת זה ליאת הכינה לנו הפתעה

באותו יום משפחתך החסרה תלווה את ליאת וסימון בטקס הנישואין שלהם בעירית פריס

נשוט עם הזוג החדש לאורך הסיין והרומנטיקה הפריסאית תחגוג שוב הפעם בהיעדרותך

להלוויה ולשבעה שלך רשימת המוזמנים היתה כבר מוכנה כי לקחנו את רשימת המוזמנים לחתונה

בסטוקו. כולם באו, אין לך על מי להתעצבן שלא כבד אותך בנוכחותו

 

ביום המיוחד לחתונה בסטוקו לא יכולתי להתאפק ובאתי לשם לראות אולי יקרה נס ותופיעי כי אני יודע

שאת תמיד מדיקת. לא נס ולא ניסים, זה יהיה פורים ולא חנוכה

 

עוזית מחוג היוצרים שלך בקרה אותנו לתכנן את ארוע הזיכרון שלך שיתקיים ב-10/4/14. כשראתה את

הסקיצה של המצבה שלך ועליה השירים שלך הזילה דמעה

 

לינה ליצירתיות שלך המגוונת אפשר להוסיף עוד תחום - מייצרת הדמעות

 

שנת 2014 תזכר כשנת הבצורת רווית הדמעות

19.03.2014

שנת 2014 תזכר כשנת הבצורת רווית הדמעות